
זאת שנה חמישית שהצוות שלי ואני יוצאים לשבוע שייט, והפעם בחרנו יעד חדש ומאתגר (מבחינת מזג האוויר) אך לא נופל ביופיו משאר המקומות שבהם הפלגנו ביוון, קצת היה חשש ממצב הים אבל לקחתי את הסיכון שבכל זאת נוכל להנות מהאזור.
האיים הדודקאנסיים – רצועת איים לאורך החוף התורכי מרודוס ועד סאמוס (SAMOS) שבצפון. פחות ירוק ממה שהתרגלנו בסרוני והיוני אבל מפרצים מדהימים ויפים לא פחות, משטר הרוחות לא פשוט אבל אפשר לעמוד בזה.
אז כפי שכבר אמרתי, כבר לאחר החגים יצרתי קשר עם המשרדים בתשוט והתחלנו לחפש סירה. והיעד הוא האי KOS וצפונה ממנו. הדרישה הייתה 450 LAGOON כמובן שלא מתפשרים על גנרטור ומזגן. הייתה קצת התלבטות בהתחלה לגבי גודל הסירה וחשבנו להתאדגר ב – 50 Lgoon, מכיוון שבאי ישנה מרינה אחת ממנה יוצאים הצ'רטרים גם כמות הסירות מוגבלת במיוחד בגדלים של הסירות הגדולות וכך גם המחיר קופץ בהתאם. לבסוף הצלחנו למצוא סירה לא חדשה במיוחד אך שמורה הייטב עם כל הפינוקים שאנחנו אוהבים מחברת ISTION.
מילה קטנה בעיניין, חשוב מאוד לבדוק מאיזה חברה לוקחים את הסירות, לא פחות חשוב השרות והיחס שאתה מקבל מחברת ההשכרה, דבר שמשנה את כל חווית ההשכרה מקבלת הסירה ועד להחזרתה לנמל הבית. פגשנו אנשים נחמדים ישרים ואדיבים שנתנו לנו מענה בכל בעיה שהתעוררה בזמן ההפלגה ובהחזרת הסירה. ולכן שפו לכם תשוט על שאתם לא מתפשרים על החברות איתם אתם עובדים.
מהניסיון שצברתי במהלך השנים הגעתי למסקנה שלא משנה לאן טסים, שווה להגיע יום לפני, לקחת חדר ללילה ולקום בבוקר כמו חדשים רעננים ומוכנים ליום קבלת הסירה, כך גם בזמן קבלת הסירה יש זמן לעשות קניות בשקט ובלי לחץ.
שכרנו ארבעה חדרים במלון KOS BAY HOTEL יריקה מהמרינה וכך גם היינו נגישים ולא היה צורך בהסעות לסירה. המרינה בקוס יפה ומלאה בבתי קפה ומסעדות להנעים את הזמן בהמתנה לסירה. כמו כן ישנם במרינה שירותים ומקלחות ברמה שלא מביישת בית מלון והכל בחינם.
יום שבת 22/06/2019
השכמה מוקדמת בבוקר, יוצאים לריצת בוקר והכרת העיר, כבר ביום שישי כשהגענו קפצתי למשרדי ISTION ע"מ שידעו על קיומי ויכלו בהכנת הסירה לפני כולם. כך כשהגעתי ביום שבת כבר תיק ההפלגה היה מוכן ומה שנשאר זה לקבל את הנסיכה שלנו נקיה ומצוחצחת.
בשעה 11:00 הסירה היתה מוכנה וחלק מהחברה קפצו לעשות קניות, בשעה 14:00 הסירה הייתה מתוקתקת עם כל הקניות, עשינו תדרוך בטיחות והכרת הסירה ויצאנו לים. יעד ראשון היה להגיע לאי KALYMNOS למפרץ Vathys, בדרך לשם ההפלגה לא הייתה קלה לחלק מהחברים, רוח 25 קשר על הפנים וגלים של מטר דופקים על החרטום. בסופו של דבר הגענו למפרץ יפיפה ממש נכנסים לתוך פיורד בין שתי רכסים הנקיים ובסופו מתגלה לנו עיירה ציורית כמו בתמונות.
המעגן קטן עם מספר מצומצם של מקומות עגינה, לאורך הרציף שתי מסעדות אותנטיות מצוינות, אחת מהן שנמצאת בסוף הרציף מנוהלת ע"י פופי.
איך שראתה אותנו עוגנים ישר ניגשה אלינו עם תפריט, ביקשנו דגים טריים והיא נסעה במיוחד להביא לנו כמות שדרשנו ישירות מחוות הדגים שבכניסה למפרץ. האוכל היה מצויין והטריות הורגשה בחך, לאחר המנה הראשונה הפינוקים לא אחרו לבוא. לאחר שישבנו כמעט ארבע שעות לארוחת ערב וים של אלכוהול, לפופי כבר לא הייתה ברירה אלא לסלק אותנו באדיבות החוצה לסירה. חזרנו לסירה לעוד כמה דריניקים וכך סיימנו את היום הראשון שפוכים.
יום ראשון 23/06/2019:
אני קם מוקדם לפני כולם כדי להספיק את ריצת הבוקר שלי ומטפס לקצה הרכס משם אפשר לצפות על כל הנוף המדהים הזה. עד שאני חוזר החברה כבר בשלבי התעוררות ומתארגנים ליציאה, כמה השלמות קטנות ואנחנו בחוץ. היעד: האי LEROS מעגן Lakki בדרך עוצרים באיזה מפרץ נחמד לאכול ארוחת בוהוריים ולהשתכשך במים ואיך לא איכשהו תמיד גם האלכוהול נכנס לסיפור. לקראת שעות הצהריים לאחר שכולם כבר עייפים ורוצים לנוח ממשיכים ליעדנו. מפעיל לבקשת החברה את הגנרטור והמזגן וכולם יורדים לשנ"צ היופי שלהם, הפלגה קצרה של שעתיים מגיעים ל Lakki. בכניסה למעגן ראינו שהמקום לא משהו אבל השעה הייתה כבר מאוחרת ולא היה זמן לשינויים, לבסוף החלטנו להפיק את המירב ממה שיש. נכנסנו למעגן, רוב הרציפים היו פנויים והרבה סירות עגנו באמצע המעגן ולא הבנו למה… ניגשנו עגנו והכל בסדר. כולם נכנסו למקלחות, מתיפיפים והולכים לאכול ארוחת ערב, תוך כדי ההליכה מתברר לנו שהמעגן ב Lakki מלא במהגרים סורים, סומלים, אפריקאים וכו' וכו' משהו באווירה לא הרגיש לנו נוח, ושקלתי לצאת מהמעגן. אבל אנחנו כבר כאן ומי ידבר איתנו שניים עשר סוסים עצבניים ורעבים. התיישבנו לאכול אך לא הייתי רגוע בעיניין הסירה, התנצלתי בפני החברה וחזרתי לסירה להשגיח מקרוב.
המלצר במסעדה אמר לחבר׳ה שהיו מקרים בהם מהגרים נכנסו לסירות ריקות עלו עליהם כמה שיותר נוסעים ופשוט ברחו עם היאכטות מהמרינה, מה שהצדיק את החששות שלי. לאחר שחזרו החברה מהארוחה וישבנו בסירה החלו להתקבץ סביבנו יותר מידי צעירים שלא ממש מצאו חן בענינו, אמרתי לחברה שאין טעם להשאר קשורים לרציף במשך הלילה אחרת יהיו חסרים לנו כמה דברים בבוקר. וכך גם הבנו למה כולם עוגנים בחוץ.יצאנו מהרציף ועגנו בחוץ למשך הלילה. למחרת בבוקר חזרנו לרציף להשלמות מזון ומים ופשוט עפנו מהמקום. תאמת גם לא הפסדנו הרבה, אין יותר מידי מה לעשות במקום אז אין טעם להכנס לשם.
יום שני 23/06/2019:
היעד: האי LEIPOSI, אי נחמד ויפה תיקון גדול ליום הקודם, רציף מלא בבתי קפה ומסעדות וגם שם מקבל את פננו שף של מסעדה מדוגם במדי שף כאילו עכשיו סיים
אודישן במסטר שף. הבחור מגיעה עם תפריט שהוא עצמו מבשל ונראה לא רע. עוד נחזור למסעדה…..

בדרך לאי ישנם רצועת איים קטנים שחובה לעגון שם עגינת בוהוריים, מקום שרק בז'ורנלים רואים. האיים מוגנים מהצפוניות של הצהריים ופשוט חלום של מקום. פשוט לא רצינו לעזוב אותו כך שמשכנו את הזמן עד השעות המאוחרות של הערב. לאחר שלא הייתה ברירה עשינו את דרכנו למרינה ולא מספיק כל הטוב הזה, בכניסה למרינה מגיעים אלינו קבוצה של שלושה דולפינים שמלווים אותנו כל הדרך למרינה. לאחר התלהבות של החברה והתרגשות כאילו ראו דולפין בפעם הראשונה בחייהם (צריך לשמוע את הסרטון כדי להבין במה מדובר) נכנסנו לעגינה. ברציפים מים וחשמל ותמורת 10 יורו תכלו להתחבר ועוד איזה 20 יורו תלוי בגודל הסירה למשלמי המיסים. יש לקחת בחשבון שהחשמל במקום מוגבל בחוזק שלו כך שמי שיש לו מזגן בנפרד לא יוכל להתחבר עם שני שקעים. (יש סיכוי טוב שכל החשמל באי יקרוס). אחרי התארגנות התיפיפות תיירנו קצת את העיר ומשם למסעדת השף, זוכרים שהבטחתי לחזור אליו.. אז הגענו למסעדה והכל היה מוכן לקראתנו, השולחן היה ערוך לשנים עשר סועדים והתבקשו מהשף לבוא למטבח לראות את האוכל ולבחור מה אנחנו רוצים. היה שם מכל טוב וואלה הבחירה הייתה קשה, אז הזמנו כמעט הכל. בסופו של דבר גם המחיר היה סביר וכולם היו מרוצים.
לפני שהלכנו לישון חיזקנו קשירות לרציף כי הרוח החלה לעלות ולא לקחנו סיכונים.


יום שלישי 24/06/2019:
היעד: האי N.ARKOI מרינה Avgousta , מתחילים את הבוקר בקפה וקוראסון חם בבית קפה ממול הסירה, הכל עדיין שקט ורק הדייגים שמגיעים מהים מורידים את הסחורה לשווקים. החברה כבר גם בשלווי התעוררות ומתחילים להתארגן ליציאה, בדרך ל ARKOI עוצרים באחד האיים MARATHO במפרצון נחמד, שם כמו בכל יום נעביר את ארוחת הבוקר.

המשכנו ליעדנו אך כשהגענו למעגן ב – Avgousta ראינו שהמקום די משעמם ואין יותר מידי אקשן, החברה רצו קצת יותר חיים אז החלטנו להמשיך ולשנות כיוון לאי N.PATMOS לקח לנו עוד איזה שעתיים השינוי הזה אבל מי ממהר אנחנו הרי בחופש וגם החושך יורד ממש מאוחר לקראת השעה 21:00 כך שבאמת אין מה לדאוג. בכלל ההפלגות בתאריכים האלה של תחילת הקיץ נותן למפליגים מרחב זמן גדול של שעות יום שבאמת אפשר לנצל את רוב היום וגם אם ישנם שינויים זה לא בעיה.
הגענו לבסוף ל PATMOS ממש שעה לפני שקיעה, בכניסה לנמל נפער מולנו מפרץ ענק עם מעגן גדול ואנחנו מדעדעים למצוא מקום עם המפלצת שלנו fit450, רוח צפונית ואנחנו נכנסים עם דגל ישראל מתנופף על התורן כאילו אנחנו באים לכבוש את הנמל, בסופו של דבר אני רואה איזה אופציה אפשרית בסוף הרציף ומכין את החברה לעמדות התקשרות, בעודי מתמרן ברוורס כבר רצים אלינו חברה מפלוטילה ישראלית לקבל חבלים, הם זיהו את הדגל ומיד קפצו לעזור. אין כמו הישראלים. סיימנו את ההקשרות מעבירים קצת חוויות עם החברה מהפלוטילה (לא אזכיר את שמם) אך עברו עליהם חוויות לא ממש נעימות כמו שבירת ציר מדחף, עליה על שרטון עקב חילוץ ועוד כהנה וכהנה מקרים שלא אפרט פה, אך כמו שכבר אמרתי בהתחלה, חשוב מאוד ממי שוכרים את הסירה ואיזה שרות החברה נותנת לך במקרה הצורך, מה שלא היה במקרה הזה שציינתי. אבל ברוך השם הכול נגמר בשלום וכל עוד אין נזקי גוף אז הכול טוב.
אז איפה היינו… כן PATMOS האי הצפון מערבי באיים הדודקאנסיים , אי יחסית קטן ששטחו כ 35 קמ"ר, צמחיה מועטה אופיינית לאזור, אורנים, אלת המסטיק, ובקיצור ים תיכוני, הנמל סקאלה במפרץ יפה, משמש כבסיס לתיירים הרבים הפוקדים את האי. התיירות לאי מתחלקת בין קבוצות מאד שונות באופיין. מחד תיירי חופים האוהבים את הים, אך האחרים הם צליינים הבאים לבקר במנזר יוחנן הקדוש, ובמערה שלידו, לאחר ארוחת הערב החלטנו שבבוקר נתייר קצת את העיר ונלך לבקר במינזר יוחנן הקדוש.



יום רביעי 25/06/2019:
השכרנו שלושה רכבים ויצאנו לטייל ברחבי העיר. הכל הלך ע"פ התכנון ובצהרי היום לאחר שהחזרנו את הרכבים וסיימנו את הטיול בעיר התחלנו להתארגן ליציאה לים. היעד היום היה לחזור ל Lipsi שם חיכה לנו איש השרות של הסירה, במהלך ההפלגה החלה משאבת המים מתוקים לעשות רעש של חיים אחרונים, ולפני שניתקע בלי מים קבעתי עם הטכנאי במרינה בליפסי. הגענו לקראת ערב ואכן הבחור חיכה לנו עם משאבה חדשה בידיו שהייתה אמורה להיות מסודרת תוך חמש עד עשר דקות. במהלך הגישה לרציף לא הבחנתי במצוף המורינג של אחת סירות הדייג, הרוח שדפקה על הדופן זרקה אותי על המצוף ותוך שניה המנוע השמאלי של הסירה כבה. מיד הבנתי שחבל המורינג שלו הסתבך לי על ציר המדחף, עברתי לעגינת לונגסייד עם מנוע אחד, לאחר שהצלחנו לעגון והכל היה קשור הייטב, החלה מלחמת הוצאת החבל מציר המדחף, לקח לי קרוב לשעה להוציא את החבל שהיה כרוך הייטב על הציר, לבסוף הוצאתי את כל החבל, הפעלנו מנוע קדימה אחורה ראינו שהכול עובד כמו שצריך וחזרנו לטכנאי שעדיין חיכה לנו עם המשאבה על הרציף בסבלנות רבה. כמו שכבר אמרתי החלפת המשאבה הייתה אמורה לקחת מספר דקות, אך כששמעתי את הטכנאי מתחיל לדבר עם עצמו ונשמע מקלל את כל העולם ולהקתו הבנתי שמשהו לא בסדר. לאחר כשעה בערך אחרי שפירק את המשאבה הישנה, והרכיב את החדשה התברר שהקונקטורים של הצינורות לא מתאימים לחדשה, חזרנו למשאבה הישנה והרועשת ולמזלנו גם הצליחה להחזיק עד תום ההפלגה. ליפסי הוא אחד האיים היותר שווים באזור הזה ולכן גם היה שווה לחזור אליו ולבלות שם עוד לילה שקט.
יום חמישי 27/06/2019:
הצד המזרחי של האי Laros הלילה החלטנו לעגון עגינה ים תיכונית תחת כיפת השמיים אך בדרך עצרנו כבכול בוקר באחד המפרצונים של Alinda הצופה למבצר Medieval castle לאחר ארוחת הבוקר החל הסיוט שלי…. אני כבכול בוקר מרים את הרחפן שלי כדי לצלם את האזור מהגובה ולתעד את הנופים המדהימים שאנחנו חווים. שלחתי את הרחפן לכוון המבצר והכל היה בסדר. צילמתי את המבצר מכול הכוונים עשיתי לו בוק ויאללה חזרה לסירה….. באותו הרגע החלה הרוח לעלות והרחפן כשני קילומטר ממני בגובה של כמעט מאה מטר. אני מנסה להחזיר אותו ולא מצליח כי הרוח חזקה מדי. עגלי זיעה מתחילים לשרוף לי בעיניים ואני שומע את השלט מתחיל לצפצף שהסוללה עומדת להיגמר והוא מבצע נחיתת חרום, במהירות הורדנו את הס"ג וסגרנו לכוונו, ממש מרוץ נגד הזמן. תמונת התצוגה כבר נעלמה והבנתי כי הוא צלל למצולות, אכזבה גדולה נפלה עלי כשהבנתי ש 4500 ₪ שקעו להם לפני רגע במצולות הים האגאי, אך אין מה לעשות וחייבים להמשיך הלאה בשפת הימאים והצוללים זה נקרא מיסי ים. ע"מ לצאת מהבאסה שנפלה עלי הייתי חייב להרגע באיזה שעתיים של צלילה חופשית, לקחתי את ציוד הצלילה ויצאתי להביא דגים. כשחזרתי לסירה עם שחילר מלא דגים (טבעת מתכת לאיסוף הדיגים שתופסים) חיכתה לי הפתעה על הסירה… חבריי להפלגה שראו את ייסורי אספו כסף לרכישת רחפן חדש. התרגשתי למראה עני, הודתי לחברה והמשכנו ליעדנו במפרץ Ampos שבאי Laros שם עגנו על עוגן בלילה. מפרץ מקסים הגעה לחוף רק עם הדינגי ישנן כמה מסעדות נחמדות וחוף רחצה פרטי. העברנו ערב צחוקים ואלכוהול בסירה עם ארוחת ערב שלא מביישת אף מסעדה בסביבה.

יום שישי 28/06/2019:
יום אחרון ואין ברירה צריך לחזור ל KOS, משכנו כמה שאפשר במפרץ Ampos כי ממש לא רצינו שזה יגמר אך בסוף נכנענו לזמן ונאלצנו לצאת לכוון חזרה, שגם הייתה די ארוכה. ההפלגה בחזור עברה חלק, הרוח הייתה גבית והחלקנו על הגלים ישר עד לקוס. הרוח התחזקה מאוד בכניסה לקוס היא הגיע ל 25 קשרים והכניסה לרציף התדלוק היה קצת מאתגר בין כל היאכטות הממתינות לתדלוק. למרות ניסיוני לא הייתי רגוע וביקשתי בקשר שיגיע צוות מהחברה לעזור לנו בכניסה למרינה. עוד בטרם סיימנו לתדלק כבר הגיעו החברה, בחור ובחורה שביקשתי מהם עזרה אם אצטרך בהקשרות במרינה שכבר הייתה די צפופה. הבחורה הצטרפה לחברה והבחור שעמד לידי בקשתי ממנו שישים עיין ואם אתה רואה משהו לא בסדר, כך שליטה על ההגה והסירה שלך.
לשמחתי העגינה עברה חלק ללא כול בעיה. והבחור היווני בלחיצת יד אמר לי כל הכבוד גישה מעולה. חשוב לדעת שרוב התאונות והנזקים קורים בסוף ההפלגה, שכבר חושבים שהכל מאחורינו ובום זה נופל משום מקום. לכן אין פה משחקים של אגו, אם לא בטוחים זה לא בושה לבקש עזרה.
כזכור ערב שישי ואיך אפשר לסיים מסע כזה ללא קידוש ושלום עליכם במסעדת Olympia שנמצאת ממש ממול היציאה הצפונית של המרינה מעבר לכביש. אכלנו ושתינו כיד המלך רק שכחנו שצריך להתחיל לארוז.
יום שבת 29/06/2019:
את היאכטה כבר פינינו בשעה 09:00 בבוקר ואת כל החפצים שלנו שמרנו במשרדי החברה עד להגעת המונית ב 16:00, את היום כל אחד ניצל להשלמת מזכרות ומתנות לילדים, השכרנו אופניים וחרשנו את העיר לאורכה ורוחבה. לקראת שעות הצהריים שעתיים לפני האיסוף החלטתי שבא לי להתפנק באיזה מסאז' מפנק לקראת הקונקשיין המטיש שמחכה לנו, מצאתי מלון ספא היחיד במקום Blue lagoon.
לאחר שעה שחזרתי למרינה, החברה כבר חיכו בבית קפה הקבוע שלנו שם המתנו עד להגעת המונית. יצאנו מקוס ב 19:00 והגענו לארץ בשעה 02:00 לפנות בוקר של יום ראשון.
בבית הקפה כבל התחלנו לדבר על היעד הבא לקיץ הבא, ככול הנראה נשאר ביוון איפה ????
האפשרויות רבות ורק אחרי החגים נסגור יעד סופי.
שמי אמיתי זהר ושמחתי לשתף אתכם במסע שלי
שאלות ומענות אשמח לתת בנייד או במייל: 054-6050566